הזהות הבינלאומית של ערבי ישראל
במסגרת קורס התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל אצל פרופ' שוהם גיורא שלמה התבקשנו במסגרת עבודה מסכמת, להציג בעיה או דילמה חברתי ואני בחרנו בנושא הזהות הבינלאומית של ערביי ישראל.
אנחנו גאדה ודלאל, שתיים מתוך המיליון וחצי של ערבים במדינת ישראל. קיימת אצלנו תמיד דילמת הגדרת הזהות הלאומית שלנו ובעיקר כשאנחנו נוסעות לחו"ל למדיניות ערביות כמו מצריים, ירדן וערב הסעודית. אנו מרגישות יחס של אי כבוד מהערבים במדינות המארחות ברגע ששומעים ומזהים אותנו. ערביי 48 כך מגדירים אותנו. לפי דבריו של ד"ר סעד צרצור "מי אנחנו ערבי ישראל? כאן בישראל רואים בנו גיס חמישי ושם תופסים אותנו כבוגדים. אנחנו חיים בשני עולמות איננו שיכים לאף אחד מהם, אני אחד מרבע מליון ערבים שלא מאמינים בהם לא במדינות ערב ולא בישראל.(צרצור,1999 )
נושא מעניין ואת בהחלט צודקת כל הערבים מסתכלים עלינו כאילו יהודים לובשים בגי ערבים אפילו הערבים שבשטחים רואים אותני ערבים מזויפים
השבמחקסהאם עאסלה
נושא מאוד מעניין, ד"ר סמי מרעי התחיל לחקור אותו בשנות ה 70, ויש לו מחקרים רבים בתחום.
השבמחקבהד החינוך 1986, פורסם הראיון שלו עם פנינה ריפן תחת הכותרת: "אי-סכסוך כמוליך לשלום"
חלק מהאמירות היו:
1. בשדה ההשפעה שלי מוגבלת. פה, באקדמיה, אני לוחץ על משרד-החינוך והשלטון המקומי.
2. החינוך היהודי בישראל מכוון לחיזוק הזהות הלאומית והציונית ואילו החינוך הערבי- להחלשת הזהות הלאומי.
3. המורה הערבי מסכן וממולכד.
4. המכנן החינוכי האנונימי רוצה תוצר של ערבי ישראלי חסר יוזמה וזהות לאומית.
5. התלמידים רעבי ומשוגעי זהות וכל נסיון דקוי גורם לירידה למחתרת.
6. בבית-הספר ללמד על אי-סכסוך במקום סכסוך.