שכנות טובה ויחסים טובים עם כל בני האנוש.

קיומן של יותר מתרבות אחת באותה חברה אינה בהכרח ברכה ואינה קללה. מתחילת דרכה, ישראל מצאה את עצמה מתמודדת עם שונות תרבותית גדולה בתוך גבולותיה הצרים. שונות אשר נעשתה יותר מורכבת במשך השנים כשנוספו לערבים, ליהודים המזרחיים ולאשכנזים גם רוסים ואתיופים. ישראל יכולה לעשות מהרב תרבותיות בתוכה ברכה אם תימנע מן תפיסת ההגמונות ושיטת כור ההיתוך ותדבק בתפיסה הרב תרבותית אשר מכירה בזהות הייחודית של כל תרבות, ובו זמנית מאפשרת פתיחות ואינטראקציה בין התרבויות בתוכה.

אתמקד במצבה של החברה הערבית בישראל כמרכיב תרבותי בתוך החברה הישראלית הכללית. לאחר יותר משישים שנה מקום המדינה, הסיכוי של ילד או מתבגר ערבי לפגוש ילד או מתבגר יהודי באופן בינאישי, מפגש של אדם לרעהו, שואפת לאפס. מערכת החינוך לא דאגה במשך השנים לשלב בתוכה באופן סיסטמתי מפגשים רב-תרבותיים.

במערכת היחסים בין יהודים לערבים בחברה הישראלית צריך לעמוד על טיבם העקרוני, להשוותם למערכות יחסים בין קבוצות אחרות בישראל ובעולם, להעריך את מגמת השתנותם הכוללת במרוצת השנים.

המציאות בה אנו חיים בשנים האחרונות במדינה, מאיימת לפורר את רקמת החיים העדינה, המורכבת והמשותפת. רקמת חיים שיש בה שונות תרבותית, לאומית, אתנית ודתית. לכן היום יש חשיבות רבה בבניית יחסי אמון ויצירת גשרים וקשרים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית, המבוססים על הידברות שוויונית והיכרות מעמיקה.

המציאות של יחסי יהודים וערבים מתאפיינים, לרוב, בחוסר אמון, חשדנות, ניכור וניתוק חברתי המאיימים על החברה הישראלית, הפערים בין היהודים לבין הערבים מעמיקים ונוצר מצב של עוינות ושנאה העלולות להוביל לאלימות.

פחד, שנאה ועוינות וכך גם כבוד, אימון וסובלנות אינם תורשתיים ואינם גזירה משמיים, אלא נרכשים וניתנים ללמידה ולטיפוח. הערבים נתפסים, לרוב, בעיני הציבור היהודי כאיום פוטנציאלי לביטחונה של המדינה, עובדה זו היא אחת הסיבות העיקריות לקיפוח, לעוינות ולניכור. מציאות זו היא תוצאה של מדיניות חוסר שוויון וקיפוח רב שנים ושיטתי אשר הוציאה את הערבים מחוץ לקונסנזוס. אין ספק שמציאות זו פוגעת בחוסנה החברתי של המדינה ובאיכות חייהם של כלל אזרחיה. החינוך לחיים משותפים, בבסיסו נמצאים ערכים של שוויון, הדדיות, הערכה וכבוד לתרבותו של האחר השונה, הכרה בזכויותיו ההיסטוריים של האחר במולדת משותפת. החינוך לחיים משותפים, אמור לקדם את השיח האזרחי לשותפות של אמת בין יהודים לערבים במולדת אחת, במטרה לצמצם פערים, להנמיך חומות ולשפר איכות חייהם של כלל אזרחי המדינה.

איך עוברים מהמצב המצוי למצב הרצוי (חינוך לחיים משותפים)?